ביבי וויס רוצה להבין: למה הקב"ה עושה לבן אדם ניסיון שיכשל בו, והאם התורה מחייבת אדם במה שהוא אינו יכול לעמוד בו?

תשובה:

התורה לא מחייבת אדם במה שהוא אינו יכול לעמוד בו. בפרשת כי תצא (דברים כא) נאמרה הלכה בדבר יפת-תואר. כאשר בני ישראל יוצאים למלחמה, וחייל פוגש במהלכה במחנה הנגדי, אשה גויה יפת-תואר, "וחשקת בה" - רוצה בה - "ולקחתה לך לאשה" - מותר לו לקחתה. אפילו לאלתר, בשלב בו טרם התגיירה. למרות שגויה אסורה ליהודי. ובטעם הדבר מביא רש"י בשם חז"ל: לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם לא ישאנה ביתר - ישאנה באיסור. ידיעת התורה כי בעת מלחמה כשהגויים שלחו נשים כשהן מקושטות, כדי לצוד את חיילי הצד השני - יהיו חיילים שלא יוכלו לעמוד בנסיון מעין זה. על כן התירה את לקיחתה המיידית עוד בטרם התגיירה.

הלכה זו מוכיחה כי התורה לקחה בחשבון את יצרי האדם וקשייו. ובמקום בו ידעה כי בני אדם עלולים להכשל ולא לעמוד בנסיון, היא התירה את האסור. המסקנה המתבקשת היא כי לגבי כל האיסורים האחרים, טבע האדם עמיד בהם. ואם רצונו בכך, יוכל להתגבר על התנגדות יצריו.

ובכל זאת, יש אנשים הטוענים כי הם לא מסוגלים! היהדות דורשת מן האדם יותר ממה שהוא יכול. 'לא יכולים בלי טלויזיה בשבת'. 'מה אני יכול לעשות? אין לי כוח להלחם ביצר. ככה זה אצלי!'. מה עונים לאנשים מן הסוג הזה?

- אין כזה דבר לא יכול!

"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". (דברים כ"ט י"א-ט"ו) בורא העולם נתן את החוקים האלה לי ולך ולו, והחוקים מתאימים לכל אחד מאיתנו, שאחרת לא ייתכן לדרוש מאתנו לקיים אותם!

כאשר אדם אומר: בלתי אפשרי, אינני מסוגל - חסרות לו ידיעות בחומרת החטא. כי אדם שיודע מה החטא גורם, מה החומרה של החטא, יודע מה מצווה עושה ומה השכר העצום של המצווה - לא יטען את הטענה שזה בלתי אפשרי ושאינו מסוגל. אלא הוא ירוץ אחרי זה כמוצא שלל רב.

הקשיים בקיום מצוות מגבירים את הרגשת הסיפוק כאשר מצליחים להתגבר עליהם. ויקטור פרנקל ב"מבוא ללוגותרפיה" כותב שהמאבק של אדם עם עצמו הוא תנאי הכרחי לבריאות הנפש. דווקא הקשיים הם הבונים את אישיות האדם.

בתורה כתוב "ועשיתם אותם". המלה "אותם" כתובה ללא ו': "אתם". דורשים חז"ל - לא שאדם עושה את המצוות אלא המצוות עושות את האדם. ע"י פעולת המצוות שאדם עושה הוא מתקן את חשיבתו, את אישיותו, את מבנה מידותיו וכו'. כאשר נתקלים בקושי בקיום מצוה, מעודד מאד לדעת כי "לפום צערא אגרא"- לפי מידת הצער כך גודל השכר.

לגבי כישלון בניסיונות, עליות וירידות אינן רק ביהדות אלא גם באהבה, במידות, בפרנסה וכדומה. שבע יפול צדיק וקם" אמר החכם מכל אדם במשלי כד. עם זאת האדם שלא עומד בניסיון, ומחליט על כן לעזוב הכל דומה למי שמפזר צ'קים במינוס, או נופל בעסקים שמחליט להמשיך ליפול בעסקים. בתלמוד הבבלי יש על כך משל מדויק: "אכל שום וריח נודף יוסיף ויאכל שום?!" (שבת לא')

עוד על ניסיונות ומטרתן תמצא מאמרים בספר "מכתב מאליהו".

שתף מאמר זה: