מאמר זה עוסק במעמד האשה ביהדות.

היש סוגיה מדוברת כל כך כסוגיה זו של מעמד האישה? מקובל לטעון כי במרבית התרבויות הוחזקה בעבר, האישה לנחותה מן הגבר, ושנשללו ממנה זכויותיה הטבעיות כאדם. היא הייתה מושפלת ובזויה. הנושא, אף לאחר שעלה בתקופתנו לתודעה הכלל-עולמית והוא מטופל בדרכים שונות, עדיין מסעיר רגשות.

כאשר באים לדון בסוגיית מעמד האישה ביהדות מתלהטות הרוחות עוד יותר, והרגשות סוערים עד מאוד. ומדוע? משום השילוב של שני נושאים שנויים במחלוקת זה בזה - הדת ומעמד האישה. בעולם שרובו חילוני, בעולם שעדיין לא התאושש משלטון המצרים של הכנסייה בימי הביניים, כל נגיעה בדת מעוררת את אותם רגשות מדוברים. האמנם גם ביהדות האישה מושפלת? האם היא נחותה? האמנם נועדה לשרת את הגבר וכל מהותה בעבודות שירות? אין לה ייחוד משל עצמה? אין לה ערך כאדם נפרד, פרטי? או אולי נחשבת האישה למלכה, כפי שטוענת היהדות? אלו טענות שכדאי לבדוק.
המינוח, הטרמינולוגיה - בנקודה זו טמון זרע המחלוקת כאשר מדובר ביהדות בכלל ובדמות האישה ביהדות בפרט. מעמד האישה ביהדות נתפס בצורה מעוותת על ידי מי שאינו מכיר את היהדות מקרוב. מונחים מסוימים מן המקורות המתארים את דמות האישה, מעוררים פעמים רבות קונוטציות שליליות אצל בן תרבות המערב, והסיבה לכך היא בעיית המינוח. חוסר ידיעה והיכרות של ההקשר שבו נאמרו הדברים עלול להוביל לפירוש מוטעה של המונחים, שכן המשמעות של מונח מסוים יכולה להשתנות מקצה לקצה במעבר מהקשר אחד למשנהו או מתרבות אחת לרעותה.
כל שפה מכילה קטגוריות תרבותיות שונות, והטרמינולוגיה הייחודית לכל קטגוריה אינה מובנת בהכרח לבן תרבות אחרת, גם אם הוא דובר את השפה על בוריה. כאשר נתקל אדם במונח כלשהו, הוא מפרש אותו בתהליך של 'חשיבה כרגיל', כלומר, על פי הפירוש המוכר לו מן הקטגוריות התרבותיות שהוא רגיל בהן. חוסר ידע משמעותי יביא אפוא את האדם להבין מונחים ולפרש רעיונות בצורה מוטעית, ואולי אף להיגרר לתפיסה מעוותת של התרבות האחרת. המילה 'ג'וק', למשל, בעולם המחשבים משמעותה מעגל חשמלי זעיר המודפס על פלטות שטוחות, ואילו בתחום הבית הכוונה לחרק המעורר לרוב סלידה.
כך גם בנוגע ליהדות: על הפסוק מפרקי אבות: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (אבות א, י) יהיו בימינו מי שיקפצו כמוצאי שלל רב, אף על פי שאין הפסוק מדבר במוסד הרבנות המוכר לנו כיום; "אין מזל לישראל" (שבת קנו, א), הפך מטבע לשון שימושי לפסימיסטים שבין הישראליים להביע ביש מזל, אולם כוונתו לומר שעם ישראל נמצא מעל למזל ולא שמזלו רע דווקא; כשנאמר למשה רבנו "קח לך סמים" (שמות ל, לד), מובן שלא הייתה הכוונה למה שמכונה כיום בשם זה.
חוסר הבנה במקורות, קטגוריה תרבותית שונה מהיום או הוצאת דברים מהקשרם, אלו הדורים הניתנים ליישור. מכשולים כגון אלו מצריכים מערכת תרגום שתכלול פירושים והסברים למערכת הכתובה ואשר תציג את הרעיונות והמונחים בצורה המהימנה ביותר. זהו תפקידה של התורה שבעל פה, להיות צמודה לתורה שבכתב ולבאר אותה במקומות שאינה מפורטת ובהירה מספיק. הבהרת מאמרי חז"ל, שהם התורה שבעל פה, על פי הפרשנות שלהם ושל גדולי התורה שבאו אחריהם לאורך הדורות, שופכת אור חדש על המושגים המפלים לכאורה את האישה לרעה, ומוכיחים כי למעשה ההפך הוא הנכון. אם ישכיל הציבור בישראל להקשיב למה שבאמת אומרת היהדות, יתגלה בפניו עולם חדש, עולם מופלא. בחוברת זו נביא מקורות אלו ונסביר אותם בצורה הנכונה.
למעשה, מועיל כיום נושא מעמד האישה להסברה היהודית. לרוב, חש הציבור הרחב שיש לו דעות מוצקות בנוגע ליהדות - האנשים יודעים, חושבים, מבינים ומתנגדים. אפשר לזעוק: "רבותיי, אינכם מכירים את היהדות! לא זו היהדות שלנו!", אך איש לא יזנח את דעותיו הקדומות. אבל אין לך דבר שהוא רחוק יותר מן האמת כמו אותה 'עלילה' על אודות האפליה בין גברים לנשים ביהדות. ישנם הבדלים בהתייחסויות ובחלוקת התפקידים, אבל שמירה על הבדלים אינה אפליה או ביזוי, אלא חלוקת תפקידים המניחה את הדברים כפי שהם. היהדות ריאלית. היא מכירה בהבדלים בין המינים ומתאימה את התפקידים לשוני זה. השקפה זו ננסה להוכיח בצורה מסודרת, שלב אחרי שלב.
פרופ' יהודה לוי (רקטור בית הספר הגבוה לטכנולוגיה - מכון לב)
"תרבויות עולות ונעלמות על פי שלמות התא המשפחתי, ועל כן עלינו לצפות שהתורה תגן על משפחה חזקה ותטפח אותה - בייחוד מאחר שהתורה מייצגת חוקה לאומית יותר מאשר דת פרטית. כאן התפקוד של המשפחה, כמו התא בגוף הלאומי, עומד בראש סולם הדאגות. ... נראה כי ההבדלים בתפקידים שנועדו לגברים ולנשים על ידי התורה נובעים מן הצורך לשמור ולטפח יחידה לאומית זו".
(גבר ואישה לאור היהדות, הוצאת פלדהיים, 1981, עמ' 6-5)