ההרגל שלנו לטבע משכיח ממנו לעיתים את נפלאות הטבע מאמר זה בה להזכיר ולהראות כמה חכמה ותבונה יש בטבע.

הקדמה

דרך פעולתו של עולם החי בכלל וגוף האדם בפרט היו ועדיין הם חידה. מאז ימות עולם תהה האדם על הפלא הקרוי 'חיים', ועל הכישרון המופלא של הגוף לתפקד ולהפעיל מערכות מורכבות כגון העין, האוזן, הלב, הכליות, מערכת העיכול וכו'. מוח האדם והחשיבה הייחודית שלו הם שיא השיאים של החידה האנושית. גם עולם הרגשות, המניע את פעולות האדם מטוב ועד רע, סוד פעולתו כמוס. לפעמים נדמה כי אין לאדם יכולת לשלוט ברגשותיו וכאילו הם מכוונים בידי גורם חיצוני על-אנושי. אמנם המדע מנסה להבין ולהסביר את הקשר שבין המערכות ואת דרכי פעולתן, אבל רחוקים אנו מפתרון חידת היקום והבריאה וחידת המערכות הפועלות בגופנו.
ישנן שתי דרכים בסיסיות להבין את הפלא. האחת היא דרך המדע. המדע מבקש סיבה לוגית לכל פעולת שריר ולכל מערכת בגופנו. מרבים להמשיל את פעולת המערכות בגוף לפעולת מחשב ענק המורכב ממיליוני חוטים ומוליכים חשמליים. פעולות החישוב והבקרה נעשות במוח. שם 'לוחץ' מישהו על מקלדת המעבירה הוראות והגוף פועל בהתאם. אולם כיום המדענים סבורים כי ההקבלה למחשב משוכלל אינה מקיפה דיה. המערכות המופלאות של גוף האדם 'חכמות' יותר ממחשב, שכן הן פועלות באופן עצמאי ומחליטות מה מיטיב עם הגוף ומה מזיק לו. ה-D.N.A, סוד הגניום האנושי, מועבר מדור לדור בטיפה שגודלה נמדד באלפית המיקרון. ישנן מערכות בגוף המתפתחות עם הגדילה, ועליהן מופקד גורם מפקח המספק הורמונים במידה הראויה לכל איבר ולכל מערכת. סטייה של מיליונית הגרם מכמות החומר יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך.
מיהו המפקח על המערכות המיקרוסקופיות הללו? למדע אין תשובה. המדע האנושי עדיין לא הצליח לברוא ולייצר נקודת חיים אחת, ולו הפרימטיבית ביותר. סודות רבים עדיין חסויים בפניו.
הדרך השנייה היא דרך החשיבה האמונתית. היא גורסת כי את כל המערכות מפעיל הבורא, יוצר האדם והיקום. אמנם הוא העניק סמכויות לטבע, כלומר נתן מקום להסברים לוגיים ונסיבתיים, אבל את ההשפעה המוחלטת השאיר בידו, בבחינת "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו). פעימות הלב, מניין ההורמונים וזרימתם התקינה, מערכת ההגנה לפעולת התאים ועוד אלפי פעולות מורכבות ומסובכות, נעשות בגוף מבלי שנהיה מודעים להן. כל אלה זקוקים להוראות לצורך תפקוד נכון. מתי יש לתקוף את הווירוס, אם לתקוף? מתי יהפוך התא לממאיר? נקודה דקה זו היא נקודת ההכרעה שבין בריאות לחולי, בין מוות לחיים. ההכרעה הזו תלויה בכוח עליון!
למעשה, אין הבדל מהותי בין שתי התפיסות. רבים מחכמי ישראל היו רופאים מפורסמים. הם עסקו במדע הפיזיקה והביולוגיה וחתרו להבין את עומקם. אבל החידה נותרת בעינה – אף שהמדע מתקדם יותר יותר, אנו נוכחים לדעת כי גם הוא תוהה על סודות היקום וחידות בסיסיות נותרות על מכונן. אף שמכירים כיום יותר ויותר את המערכות ואת דרכי פעולתן, נותרו המנוע והמניע עלומים. לדוגמה, יודעים היום שבתוך האטום נמצאים פרוטון ואלקטרון ואף יודעים שהאלקטרון מסתובב סביב הפרוטון, אולם איש אינו יכול לצפות את מהירות הסיבוב או את זוויתו. קיימות פעולות בלתי צפויות אפילו בדברים שנראים קבועים. אין אנו מבינים מדוע חוקי הטבע חוזרים על עצמם וקבועים. מדוע הם פועלים כך? מי החליט על כך? המסקנה של מדענים רבים היא, שמי שברא את המנגנונים המופלאים הללו, הוא המגדיר להם את פעולתם ובמידת הצורך מווסת אותם.
אנו יכולים אפוא להתחקות אחר תכנית הבורא באמצעות התבוננות מעמיקה בבריאה ובברואים. מתוך היצירה נוכל להכיר את חכמת האמן שיצר אותה. כאשר בוחנים את גוף האדם ואת מורכבות מערכותיו, אנו נזכרים בדברי איוב: "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹ-קַ" (יט, כו).