השבת הינה מהפכה. מתנה טובה שנתן הבורא לעם ישראל. היא משנה את נתיב חיינו, את הדרך בה אנחנו חושבים, את הדרך בה אנחנו מבינים את המושג מנוחה. הכל אודות השבת במאמר שלפניכם.

שבת חמדת הימים

מעלת השבת ותרומתה לאדם 

תשס"ו - 2006
© כל הזכויות שמורות

תוכן העניינים

פתח דבר. לעצור את הזמן

פרק א. הרעיון המהפכני לאנושות

פרק ב. נחלת ישראל בלבד

פרק ג. המסירות לשמירת השבת

פרק ד. תועלת השבת היום

פרק ה. מהותה של השבת

פרק ו. מעלותיה של השבת

פרק ז. חשיבותה של השבת

פרק ח. השבת ועם ישראל

פרק ט. ל"ט מלאכות

פרק י. שאלות ותשובות

פרק יא. השבת בעיני רחוקים

פרק יב. השבת והלכותיה

פרק יג. הכנות לשבת

פתח דבר
לעצור את הזמן

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
[בראשית ב, ג]
השבת 'תמרור' רוחני במרוצת הזמן דווקא בתקופתנו השבת רלבנטית מתמיד. עם התפתחות המדע חש האדם כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". החיים המודרניים הפכו לאינטנסיביים. עבודה, תקשורת ומערכות בידור מגוונות הפכו את חיי האדם המודרני לחיים של מרדף ארוך אחר סמלים חיצוניים, רכושנות והון. במרדף זה, לא נותר לאדם זמן ופנאי לעצור ולהתבונן פנימה.
זוהרו של המרחב ועוצמתו משעבדים את מחשבותינו. אנו שׂמים לב למה שמכתיבים לנו חושינו - מה שרואות העיניים, מה שחשות האצבעות. התורה, לעומת זאת, מכוונת אותנו אל עבר הזמן; היא רואה את העולם בממד הזמן וכך היא מציגה אותו לאדם. השבת היא "תמרור" רוחני במרוצת הזמן. היא באה להזכיר לאדם באופן תמידי את מקומו הנכון בזמן ובבריאה. לאורה של השבת מכוון היהודי את כל חייו.
היהדות עוסקת רבות בקידוש הזמן. היא מלמדת את האדם להידבק אל הקדושה שבזמן. שישה ימים בשבוע אנו נאבקים בעולם ו"סוחטים" רווחים מהאדמה. ביום השבת אנו מטפלים במיוחד בזרע הנצחי הנטוע בנשמה:
שישה ימים בשבוע אנו מנסים לכבוש את העולם. ביום השביעי - עלינו לכבוש ולזכך את עצמנו.
השבת הייתה התרומה הגדולה של היהדות לעולם כולו. אם בעבר לעגו המצרים והיוונים הקדמונים ליהודים על שמבזבזים שביעים מחייהם, הרי שהדתות המובילות הבינו את הצורך ביום מנוחה. שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות אף קבעו את יום המנוחה בצמוד לשבת: המוסלמים שובתים ביום שישי והנוצרים ביום ראשון.
אך לפי מחשבת התורה, מנוחת השבת, אינה אמצעי אלא מטרה בפני עצמה.
השבת, כיום מנוחה וכיום של שביתה מעמל, אין כוונתה להשיב את כוחו של האדם כדי שיהיה מוכשר למלאכה הבאה. השבת היא יום למען חיי הנצח שלנו, למען "תכלית מעשה שמים וארץ". השבת אינה קיימת למען ימות החול. ימות החול קיימים למען השבת. השבת היא המרכז, הלוז והעיקר של השבוע. ששת ימי המעשה יונקים ממנה את חיוניותם ומתברכים בברכתה.

שבת – חמדת הימים

מנוחה שלמה היא אמנות. המנוחה היא תוצאה של התאמה בין הגוף, הנפש והדמיון. כדי להגיע להצטיינות באמנות, על האמן לקבל את המשמעת שלה ולפעול בהתאם לכלליה.
היום השביעי הוא ארמון שאנו בונים בתוך הזמן. ארמון הבנוי מקיום מצוות היום, מהארת הנשמה ומשמחת הנפש.
בספר זה הבאנו מבחר רחב ומגוון של מקורות, מובאות ומידע ממקורות שונים על מנת להאיר, מזווית ראייה רחבה ככל האפשר, היבטים מרכזיים בנושא יקר זה של השבת.
"נכון הדבר שגם הדת וגם האמנות נלחמות, בחזיתות שונות, נגד החלודה העמומה שמעלה ההרגל על הפלא שבדברים. עץ הוא יצירה עילאית ביופיה; אך רובנו צריכים לאיזה 'סיזאן' או 'קורו' שיקום להזכיר לנו כמה העצים יפים. השבת היא אות ומזכרת חוזרים ונשנים לבריאה ולראשיתו של עם ישראל".
[הרמן ווק, זה אלי, עמ' 41 ]