מוגשת בזאת לעיונכם החוברת "כשרות המזון" בהוצאת ארגון מנוף.

כשרות המאכלים היתה אחת המצוות היסודיות שביהדות לצד שמירת השבת, טהרת המשפחה ועוד. דורות של יהודים דאגו על כשרותו של כל פירור שהכניסו לפה, לפעמים מתוך יסורים קשים כמו בתקופת השואה או האינקויזיציה ולפעמים מתוך עושר רב ורצון לטעום כל דבר שיש מתחת לשמש. התורה הקדושה נתנה לנו כללים מפורטים בנושא כשרות המזון אבל התעשייה המתפתחת במהירות, שיטות עיבוד המזון שלא היו ידועות כלל אפילו לפני מספר עשורים מחייבים את הפוסקים ואת האחראיים על הכשרות לעבוד במשנה מרץ, לבודד את הבעיות ולמצוא פתרונות מעשיים מידי יום ביומו.

קריאה מהנה!

טל: 02-5002333 פקס: 02-5002199
תשס"ו - 2006
© כל הזכויות שמורות

תוכן העניינים

פרק א. מה הם המאכלים האסורים
פרק ב. הטעמים למצוות הכשרות
פרק ג. הנזק ממזון שאינו כשר
פרק ד. שכרו של המקפיד בכשרות
פרק ה. מזון כשר יותר בריא
פרק ו. שאלות ותשובות

שמירת כשרות בישראל

פרק ז. סקרים בנושא הכשרות
פרק ח. זיופי כשרות והחקיקה הישראלית
פרק ט. בעיות כשרות נפוצות
פרק י. הפיקוח במקומות הציבוריים
פרק יא. בד"ץ והכשרים מקובלים

הלכות כשרות המטבח

פרק יב. מושגים בכשרות המטבח
פרק יג. כלי אוכל
פרק יד. כשרות בשר 
פרק טו. תולעים בירקות ופירות
פרק טז. הלכות בשר בחלב
פרק יז. קיצור דיני הגעלת כלים

פרק א.

מה הם המאכלים האסורים

• איסור אכילת בהמה וחיה טמאים. • איסור אכילת דגים טמאים. • איסור אכילת עופות טמאים. • איסור אכילת 'שרץ העוף'. •איסור אכילת 'שרץ הארץ'. • איסור אכילת 'שרץ המים'. • איסור אכילת נבלה. • איסור אכילת טרפה. • איסור אכילת דם. •איסור אכילת חֶלֵב. • איסור אכילת בשר בחלב.

איסור מאכלים אסורים מהווה אבן יסוד בחיי היהודי.

לאורך כל הדורות הקפידו מאד היהודים לשמור על כשרות המאכלים, ונזהרו מאד ממאכלים אסורים.
להלן נביא את המקורות והיסודות הבסיסיים המקיפים את נושא הכשרות:

איסור אכילת בהמה וחיה טמאים

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם: (ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: (ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: (ד) אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: (ה) וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: (ו) וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:
[ויקרא, יא, א-ו]
הכלל בתורה הוא: רק בעל חיים המפריס פרסה שסועה וגם מעלה גירה - הוא כשר.
גלוי וידוע לפני הקב"ה שמספר הבהמות הטמאות מרובה מן הטהורות. לפיכך מנתה התורה את הבהמות הטהורות דווקא, שמספרן קטן יותר. ואלו הן:
שלושה מיני הבהמה: שור, שה ועז - וכן שבעה מיני חיה: איל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר.

איסור אכילת דגים טמאים

(ט) אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ: (י) וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם: (יא) וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ: (יב) כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:
[ויקרא יא, ט-יא]
הכלל הוא: כל דג שיש לו קשקשת וסנפיר - כשר לאכילה. כל השאר הם בחזקת 'שרץ המים' והם אסורים.

איסור אכילת עופות טמאים

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה: (יד) וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ: (טו) אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ: (טז) וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ: (יז) וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף: (יח) וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם: (יט) וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף:
[ויקרא יא, יג-יט]
התורה אוסרת 24 מיני עופות טמאים. כל שאר העופות מותרים מן התורה. אולם, נהגו לאכול רק את העופות שמסורת אכילתם עברה מדור לדור.

איסור אכילת 'שרץ העוף'

כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם: (כא) אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לֹוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ: (כב) אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת
הֶחָגָב לְמִינֵהוּ: (כג) וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:
[ויקרא יא, כ-כג]
'שרץ העוף' הם היצורים הנמוכים הרוחשים על הארץ, כגון זבובים וחגבים מסוימים.

איסור אכילת 'שרץ הארץ'

וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ: (ל) וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת: (לא) אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב: (מא) וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל: (מב) כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם: (מג) אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם:
[ויקרא, יא, כט-מג]
'שרץ הארץ' הם יצורים קצרי רגלים ונמוכים הרוחשים על הארץ, כגון: תולעים, עקרבים, נחשים, חיפושיות, לטאות, צבים וכדומה.

איסור אכילת 'שרץ המים'

וְכֹל אֲשֶר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַמִים וְבַנְחָלִים מִכֹּל שֶרֶץ הַמַּיִם וְמִכּׂל נֶפֶש הַחַיָה אֲשֶר בַּמַּיִם שֶקֶץ הֵם לָכֶם:
[ויקרא, יא, י]

איסור אכילת נבלה

וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב: (מ) וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
[ויקרא, יא, לט-מ]
נבלה היא גוף מת של בהמה, חיה או עוף שמתו מיתה טבעית.
כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (מה) כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי:
[ויקרא, יא, מד-מה]
אסור לאכול רמשים שנתהוו על ידי עובש, כגון אלה הנוצרים באשפתות ובנבלות.

איסור אכילת טרפה

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ:
[שמות, כב, ל]
'טרפה' היא כל בעל חיים שנדרס בידי אדם או על ידי חיה טורפת, וכן בעל חיים שנשחט כדין אולם נמצאו בו ליקויים גופניים שנגרמו על ידי חולי וכדומה. חז"ל קיבלו במסורת גדרים ברורים מה הם סוגי הטרפות השונים.
(תערובת של בשר וחלב, גם היא בכלל איסור טרפה).

איסור אכילת דם

וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה: (כז) כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ:
[ויקרא, ז, כו-כז]

איסור אכילת חֶלֵב

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (כג) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ: (כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ: (כה) כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לה' וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ:
[ויקרא, ז, כד-כה]
חלב הוא השומן שבבהמה הנפרד מן הבשר ואינו נמצא עמו ביחד.

איסור אכילת בשר בחלב

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
[שמות, לד, כו]
לא נאמר בתורה במפורש שלא לאכול בשר בחלב; חז"ל למדו זאת מהפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" המופיע שלוש פעמים בתורה (שמות, כג, יט; שמות, לד, כו; דברים, יד, כא), וחזרה זו מלמדת – כך נמסר בתורה שבעל פה – על שלושה איסורים שונים:
1. איסור בישול - אפילו אינו מתכוון לאכלם.
2. איסור אכילה – אכילת חלב עם בשר בהמה טהורה. [אכילת חלב עם בשר עוף או עם בשר חיה - אסורה מדרבנן (חז"ל אסרו אותה)].
3. איסור הנאה - אפילו לתת את התערובת לכלב - אסור.