על השאלה שהצגנו באתר: מה ההסבר הרציונלי לאנטישמיות, הגיעו מעט מאוד תשובות. כנראה שאין הסבר רציונלי לתופעה ומקומה בתחומי המסתורין של הנפש

היסטוריונים בכל הדורות, לא הצליחו להסביר בדרך ההיגיון את תופעת השנאה. היו מי שתלו את שנאת הגויים כלפי היהודים בדרכי ההתנהגות השונים של היהודים, וחשבו שאילו נהגו היהודים אחרת, ניתן היה למנוע את התופעה. אבל ההיסטוריה הוכיחה ומוכיחה, שהאנטישמיות הייתה גמישה מאוד מבחינת הצורך שלה בסיבות. פעם שנאו את היהודים כי היו עשירים, ופעם שנאו אותם כי היו עניים. פעם רדפו אותם משום שהתבדלו משאר העמים, ופעם רדפו אותם דווקא משום שביקשו להתערות בקרב העמים. פעם בזו להם משום ששמרו על דתם, ופעם בזו להם דווקא משום שנטשו את דתם. כלומר, הסיבות לא היו אלא תירוצים. שנאו את היהודים משום שהם יהודים.

חידה אחת, אפופת מסתורין, מעסיקה זה מאות שנים את חשיבתם של היסטוריונים, חוקרים, סופרים והוגי דעות.

ההיסטוריה זורמת בקצב הזמן. העולם הולך ומשתנה. תרבויות מתנוונות ונכחדות. אימפריות קמות ונופלות. דבר אחד אינו משתנה, אינו נעלם. זהו העם היהודי. שהמשיך להתקיים על אף הסכנות, האסונות, הפגיעות וניסיונות ההשמדה. הוא הוספד, ולאחר מכן קם לתחייה מבין המתים. "מעולם", התבטא הסופר י' מור, "מעולם לא שרד עם כה קטן זמן כה רב מול אסונות כה גדולים!".

מאמר זה עוסק בצורך של האדם במשמעות והשקפת היהדות בעניין זה.